Скачать с ютуб (LISHANA לישנא) הרי הקסטל "טוּרַאנֵי דְ'קַסְטַר", איציק קלה в хорошем качестве

(LISHANA לישנא) הרי הקסטל "טוּרַאנֵי דְ'קַסְטַר", איציק קלה

פיוט ליום הזיכרון לחללי צה"ל של מלחמת העצמאות בלשון הארמית החדשה של יהודי ארץ אשור בהפקת לישנא, התחדשות הארמית בישראל מחבר: סלים בן נחום שר: איציק קלה צילום ועריכה: יעקב מעוז סייעו: איציק ברוך ואחרים ראה הבהרה חשובה למטה טוראני ד'קסטר הרי הקסטל (מבשרת ציון) טוּרַאנֵי דְ'קַסְטַר טוּרַאנֵי כּוֹמֵה הרי הקסטל הרים שחורים טוֹפֵּי וּטוֹפְּכַאנֵי וֶולוּ מְהַרְהוֹמֵה תותחים ומרגמות מרעימים הַוַואר לֵה אֶלֵּי תַּא דְאַנְיָה גְ'וַונְקוֹנֵי אוי לי על אותם בחורים יִסֶקְלֵיה אֶל טַיַארָא אִידֵה שְׁאִישַׁאלֵיה עלה אל המטוס ונופף בזרועו רַנְגֵיה מוֹנְדֶלִי לַא דֶאלִי מָה לֵה השתנה זיו פניו, ולא ידעתי מה קרה לו רַסְמִי בְּג׳יבּיה וּכִּסֶה אֶל בַּאלֵיה תמונתי בכיסו ואני עולָה בזיכרונו דַּרְגָא דְ'גַנַאעֵי דַּרְגָא דְ'סְפִּינְדַּרָא שער גן העדן (?), שער מעץ לִבְנֶה טַלְבָּהּ מֶנִּי וּטַאלִי בִּמַארָהּ מבקשת ממני ולי היא אומרת תְכוֹר יוֹמִי, אַח' יוֹמָא קַמַאיָא זכור את יומי, היום (הזמן) הקדמון אִידֵה מְשׁוֹרְשֶׁטְלוּ כֶּפְּלֵה אֶל קַלָמָא ידיו השתלשלו והוא התכופף לעיפרון מֶן כּוּלֵיהּ לִיבִּי כַּסְווֶנָהּ כְּסָוָוא מכל ליבי אכתוב לה מכתב אַיָהּ אֶסְתַּדְתָּא, אַנָא ע'וֹלַאמָהּ היא הגבירה, ואני משרתהּ כּוֹלַאנֵי דְ'קַסְטַר וַורְדֵּי מַכְווֹרֵי רחובות הקסטל וורדים מלבינים לֶבִּי וֶויל טְלִיבָּא מֶכְדַאד מְטַיוֹלֵיהּ לבי מבקש שנטייל יחדיו מֶן פּלְגּוּת' לֶבִּי אַנָא מְחַלְחוֹלֵיהּ מעומק לבי אני נפעם הבהרה חשובה וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר (ישעיה כז יג). כאשר עלו יהודי ארץ אשור בעליה הגדולה לארץ ישראל בראשית שנות החמישים, הדביקו להם את הכינוי השקרי "כורדים", ולכן מתוך בורות כינו גם את הלשון הארמית שבפיהם "כורדית". היחס המשפיל אל מי שנקראו בטעות ואף בזדון "כורדים", החניק את אחד מנכסי התרבות העיקריים של היהדות, את לשון הקודש היהודית השנייה, יש אומרים ראשונה, את הלשון הארמית. שבעים שנה נמשך הדיכוי התרבותי הזה, עד כדי כך שכיום קשה לעקור מצאצאי המקופחים בעצמם את המונח השגוי "כורדית". הלשון הכורדית היא לשון הודו-אירופית, שמה קורמנג'י והיא מדוברת בפי המוסלמים. הלשון הארמית היא לשון שמית, המדוברת בפי היהודים והנוצרים האשורים, הכלדיים והארמיים. עמותת לישנא קמה, בין השאר, לתקן את החרפה הזאת, להשיב ולהושיב את הלשון הארמית המדוברת על כס מלכותה. הארמית המדוברת (לישנא דיני, לישן דידן, לישנא נושאן ועוד) הינה המשך ישיר של לשון האימהות והאבות, מייסדי האומה היהודית. היא המשך ישיר של התנ"ך, של ספרות התלמוד והמדרש, של ספרות הזוהר ושל סידור התפילה. הלשון העברית משופעת במילים ארמיות ובכל הטקסים הרשמיים של מדינת ישראל קוראים קדיש בארמית, את יום הכיפורים פותחים בכל נדרי ואת הכתובה קוראים בארמית. הארמית היא מרכיב חיוני בזהות היהודית ישראלית. החברה הישראלי ומדינת ישראל חייבות להחזיר את הארמית למערכת הלימודים בבתי הספר, לעודד יצירה תרבותית סביב הארמית ולתמוך בעמותת לישנא, התחדשות הארמית בישראל.