Скачать с ютуб יפה ירקוני - צעירה חסרת מנוח - הקלטה נדירה в хорошем качестве

יפה ירקוני - צעירה חסרת מנוח - הקלטה נדירה

ארוע לכבוד המלחין בובי פנחסי בהשתתפות אומנים יפה ירקוני מרדכי בן שחר אלכסנדר יהלומי רפאל לירז ישראל יצחקי ואחרים מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית בובי פנחסי (1920 - 1993), נולד בשם פנחס הרמן וידוע גם בשם פנחס אריאל היה מלחין, פזמונאי ופסנתרן, המלווה של להקת ה"חישטרון" שפעלה בימי מלחמת השחרור. פנחסי היה המלווה הראשון של הזמרת יפה ירקוני והוא שכתב לה את הלהיטים הראשונים בראשית דרכה. ביניהם: "בובה בובה בובתי", "קרה זה רק הפעם", "ירוקה אני מבטן ולידה", "אלישבע" ועוד. הוא היה זה שעודד והדריך אותה בראשית דרכה, ועל כך מצאה יפה ירקוני להודות לו בספרה "זה הסוד שלי" בין היתר במלים: "אני מאחלת לכל זמרת בראשית דרכה שיהיה לה מעין בובי פנחסי שיעודד אותה, כמו שאני זכיתי". להיטיו של בובי פנחסי (שלחלק מהם אף כתב את המלים), זכו להצלחה רבה בשנות החמישים, כשבקצב הטנגו והרומבה רקדו אותם על שפת הים בבתי הקפה של אז. לחניו של בובי פנחסי מצטיינים בעומק תוכני ואי שגרתיות, וכשנוסף להם הבסיס ההרמוני המיוחד שהיה מבוסס על הרבה אקורדים ייחודיים לו, הם הפכו ללהיטים של אותה תקופה. השמיעו אותם הרבה בתוכנית הרדיו של אז "כבקשתך" ששודרה בשבתות, אחרי הקלטה ב"רדיו דוקטור" האגדי. להיט מיוחד של אותה תקופה, שרקעו היה עליית "מרבד הקסמים", היה הלהיט "הפטנט מתימן", בו הפגין בובי פנחסי את יכולתו להלחין שיר בסגנון תימני למרות מוצאו המערבי, משלב מוזיקאלי אותו ידעו לבצע המלחינים המיומנים בכל הדורות. השיר מזוהה עם הזמר ישראל יצחקי ואת המלים כתב בנימין אביגל תחת הכינוי "בנג'ו". בסוף שנות ה-50 חודשו פזמוניו של פנחסי על-ידי הזמר אריק איינשטיין ובעיקר זכה להצלחה השיר המחודש "קרה זה רק הפעם" אותו הוא שר בצוותא עם יפה ירקוני וגם הקליט את השיר כסולן, וכן גם ניכלל פזמון בתוכניתה הראשונה של להקת "הכל עובר חביבי". מלבד היותו פסנתרן ומלחין מוכשר, בובי פנחסי נודע כדמות צבעונית בבוהמה של תל אביב. הסמל המסחרי שלו היה השפה המיוחדת שלו, והוא הרבה להתבטא בחרוזים. בעת שנפרד ממכר היה אומר, "מסור ד"ש לברנש". כשתיאר מישהו היה עושה זאת במלים : "הוא עדין כמו סרדין", או היה שואל, "מה נשנמש?", ועונה: "אין כל חדש", ובמקום "שלום!" היה אומר "שלוש!". הוא היה ישנוני כלשהו בעת הופעה, ולא פעם נרדם ליד הפסנתר עם סיגריה בוערת. איחוריו להופעות היו לשם דבר. ספור ידוע שמהלך עליו סופר בעת תוכנית הוקרה למלאת לו 70 שנה, בהשתתפות חבריו האמנים ובראשם יפה ירקוני, כשהיה כבר חולה ולא יכול היה להופיע. נקבעה לו הופעה בצפת של שנות ה-60 עוד כשבקיץ נהרו אליה הרבה אנשים מהמרכז לנופש, ורחובה הראשי רחוב ירושלים המה מאדם. ההופעה שלו נקבעה לשעה שמונה בערב, והנה השעה רבע לשמונה ובובי עדיין לא נראה באופק. האמרגן שחשד שבובי עדיין בביתו בתל אביב, צלצל אליו. בובי ענה לצלצול בקול מנומנם. "אתה לא זוכר שיש לך הופעה בצפת בשמונה?" צעק עליו האמרגן. "אבל עוד אין שמונה", ענה בובי מניה וביה. מרדכי בן שחר (נולד ב-1926), זמר בריטון ישראלי בתחום אופרה ובתחום החזנות. נולד ברומניה ב-1926 שם סיים בית ספר תיכון בבוקרשט. אחרי עלייתו ארצה סיים את בית הספר הדרמטי של תיאטרון הבימה, ושל האהל, וכן קונסבטוריון "שולמית" בת"א. היה שחקן בתיאטרון "האהל" וזמר בריטון ראשי בהאופרה הישראלית. כן הופיע כסולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. היה שותף להפקה הראשונה בארץ של המחזמר "גבירתי הנאווה". הופיע בפסטיבלים רבים בחו"ל. לקח חלק בהופעות הבכורה של האופרות "הרמאי" של מנחם אבידום ו"מות משה" מאת יוסף טל. ב-1963 זכה בפרס כינור דוד, וכו בפרס אדיס דה פיליפ עבור תפקידיו באופרות לה טרוויאטה מאת ג'וזפה ורדי בתפקיד ז'רמון, ועבור תפקיד "פיגארו" באופרה הספר מסביליה מאת ג'ואקינו רוסיני. מקיץ 1964 עד סתיו 1966 היה סולן באופרה של ציריך בשווייץ.