Скачать с ютуб בלרוס - פרק 3 - מה איבדתי בבלרוס ? Belarus в хорошем качестве

בלרוס - פרק 3 - מה איבדתי בבלרוס ? Belarus

מה הביא אותי לבלרוס ? אז אחרי שביקרתי באינספור מדינות, הגיע הזמן לטיול שורשים. כן כן, אני יודע שלא יכולתם לנחש עם הצבע עור הכהה שלי, אבל יש בי גם קצת דם רוסי.(למרות שלא ממש מפריע השיר המטומטם של עומר אדם) סבא של אבא שלי הגיע מכפר קטן צפונית לעיר בריסק שהייתה עיר ואם בישראל, ר' חיים מבריסק אחד מגדולי הפוסקים הקים את ישיבת בריסק המפורסמת והיא הייתה למרכז הרוחני של העולם הליטאי. משפחת סיידור ומשפחת פורניק (המשפחה של סבתא שלי) גם הם מאזור זה של בלרוס. אזור זה של בלרוס החליף ידיים כמה וכמה פעמים בתחילת המאה הקודמת, פעם זה היה פולין פעם רוסיה ואפילו הגרמנים הגיעו לשם במלחמת העולם השניה. חלק ממשפחתי היגרו לארה"ב בתחילת המאה אחרי מלחמת העולם הראשונה, וחלק נשארו שם ונרצחו ע"י הנצאים יימח שמם. תהיה נשמתם של הנרצחים צרורה בצרור החיים. הדרך לבריסק או בשפת המקום ברםט היא על כביש מהיר וחלק המוביל ממינסק לברסט. קצת לפני מינסק התחלתי להעפיל צפונה ולרדת לכבישים של נתיב אחד ולעיתים גם כבישי כורכר ובוץ. הכפר וואוצ'ין הוא חור נידח, בקושי מכולת יש בכפר היום. כשסוף כל סוף מצאתי את הכפר, העלתי את אבא שלי לשיחת וידאו. מעדויות שהוא שמע מסבתא שלו ואחרי תשאול של כמה תושבים מצאתי את האבדה. בית כפרי קטן על גדות הנהר עם נוף הכי פסטורלי ביקום, שקט ושלווה עם פשטות ואהבה... הבנתי קצת מהיכן ישרתי את האהבה הזו לטבע. אם לא היה לי קשר אישי לכפר, הוא כנראה היה נדמה לי כמו עוד אחד מאלפי הכפרים במדינות עולם שלישי שביקרתי בחיי. אבל הביקור בכפר הזה ריגש אותי עד עמקי נשמתי. זו הייתה חוויה של חיבור אמתי. אולי הדובדבן שבקצפת של הביקור בבלרוס.